שמואל א טז:ז ספרות בית שני: מדרשי פילון

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־שְׁמוּאֵ֗ל אַל־תַּבֵּ֧ט אֶל־מַרְאֵ֛הוּ וְאֶל־גְּבֹ֥הַּ קוֹמָת֖וֹ כִּ֣י מְאַסְתִּ֑יהוּ כִּ֣י ׀ לֹ֗א אֲשֶׁ֤ר יִרְאֶה֙ הָאָדָ֔ם כִּ֤י הָֽאָדָם֙ יִרְאֶ֣ה לַעֵינַ֔יִם וַיהוָ֖ה יִרְאֶ֥ה לַלֵּבָֽב׃

מדרשי פילון

ראשית כל, מכאן ראיה, שבגלל איש אחד, שהוא צדיק וראוי, ניצָלים אנשים רבים בקירבתם אליו, כמו שמלחים וחיילים ניצָלים לכשימצאו קברניט טוב, או האחרונים (כשיפגשו) איש למוד מלחמה ומפַקֵד טוב. שנית, הוא משבח את האיש הצדיק, הקונה טובה לא רק למען עצמו, אלא גם לכל ביתו, ולכן גם הבית ראוי לתשועה60 על "צדיק יסוד עולם" דורש פילון ב"על הגירת אברהם", קכ-קכה, ומסיים שם בעניינו של נח ופעולתו למען הדורות הבאים.. ויפה ביותר מה שנוסף: "אותך ראיתי צדיק לפני", כי בני האדם מעריכים אורח חיים בדרך אחת, והאלהים בדרך אחרת. כי האדם יראה לעינים, והאלהים למחשבות הבלתי־נראות שבלב61 השווה שמואל־א טז, ז: "כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב".. ומפליא, שהוא שם תחילה את הדברים שבהמשך62 לדעתו, הביטוי "בדור הזה" צריך היה להופיע לפני "אותך ראיתי צדיק", והכתוב שינה את סדר המלים במתכוון. מ., באשר כוונתו "בדור הזה אותך ראיתי צדיק"63 "שכך אמר לו הקב"ה, כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה. בדור הזה אתה צדיק, אבל לא בדור אחר" (אלפא ביתא דבן סירא, אות ס)., פן ייראה כאילו הוא מרשיע את (הדורות) הקודמים, ומכרית תקווה מאֵלה שיבואו אחריו. זהו פשוטו של מקרא. ולפי השֵׂכל, כשהאלהים מציל את המושל, השֵׂכל הרוחני, שהוא בעל־הבית, אזי הוא מציל עמו את כל בני הבית. ובאֵלה אני מתכוון לכל החלקים, הן אלה שהם חלקי־מִשְׁנֶה, והן הדיבור הזה היוצא מן הגוף החוצה, וכן כל ענייני הגוף. כי כשם שהשֵׂכל נמצא בנשמה, כך הנשמה נמצאת בגוף. ועל־ידי העיון, כל חלקי הנפש נמצאים בטובה, וכל ביתה נמצא נהנה עמה יחדיו. אכן, כשטוב לנשמה כולה, שוב גם ביתה -הגוף- נמצא נהנה עמה, רוכש טובה זו על־ידי מתינות והתאפקות, ושבירת התאווה שאין להשביעה, שהיא סיבת כל המחלות.*שו"ת בראשית ב, יא
___________
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרשי פילון

ראשית, לא כל מי שמוחש לנו כראשון, הוא גם הראשון בטִבעו277 ראה לעיל פסוק ד, ב שו"ת בראשית א, נט ובביאור שם., אלא אם כן הוא בזמנו278 ראה בשו"ת הקודמת, שהבל הביא את קרבנו בזמנו ולא "מקץ ימים", ומבכורות צאנו ומחלביהן. ובעל מידות תרומיות. שנית, מכיוון שהיו (שם) שנַים, אחד טוב ואחד רע, שָעָה (אלהים) אל הטוב וקיבלו אליו, יען כי אוהב טוב וצדיק הוא... והוא מואס ברשע וסר מעליו לחלוטין278* ראה גם "על עבודת האדמה", קכז, המובא לבראשית ט, כ שו"ת בראשית ב, סו.. ויפה אומר (הכתוב), שאלהים ראה לא את הדורנות, אלא את מגישי המנחות עוד טרם (יראה) את המנחות עצמן. כי בני האדם שועים לכַמוּת המתנות ומשַבחים אותן, ואילו אלהים (יראה) לאמת בלבב279 השווה שמואל־א טז, ז: כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב., ומסתיר פניו מיהירות ומחנופה.*שו"ת בראשית א, סא
___________
שאל רבBookmarkShareCopy